תמי ממן נ' המזגן אשדוד (1988) בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא:

1.עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגישה הגברת תמי ממן (להלן: "התובעת") לתשלום פיצויי פיטורים (בתיק ד"מ 1296/08) ותביעה נוספת לתשלום דמי הודעה מוקדמת, שכר עבודה, ודמי הבראה (בתיק ד"מ 1298/08); תביעות אשר הדיון בהן אוחד ובירורן נעשה בהליך של דיון מהיר.

2.קודם שאדרש לטענות הצדדים, מבקש אני להביא את העובדות שהן ברקע לתביעה נשוא פסק דין זה; והעובדות הן כדלקמן:

א.הנתבעת, חברת המזגן אשדוד (1988) בע"מ (להלן: "הנתבעת") עוסקת בייעוץ, מכירה והתקנה של מזגנים. מר יצחק ביטון (להלן: "הנתבע") הינו הבעלים והמנהל של הנתבעת.

ב.התובעת החלה את עבודתה בנתבעת בחודש מאי 95'. לטענת הנתבעת הסתיימה עבודתה בפיטוריה ביום 16.5.01.

ג.בחודש פברואר 2008 הוגשו התביעות נשוא פסק דין זה, אשר במסגרתן עותרת התובעת לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, שכר עבודה וקצובת הבראה, כמפורט להלן.

3.בקצירת האומר טענות התובעת הן כדלקמן:

א.עבודתה בשירות הנתבעת הסתיימה בפיטוריה, ללא מתן הודעה מוקדמת – בעקבות הפסקת פעילות הנתבעת ביום 16.5.01. בנסיבות אלה טוענת התובעת, כי הינה זכאית לפיצויי פיטורים בסך של 19,100 ₪ ודמי הודעה מוקדמת של 3,185 ₪, הנתבעים על בסיס תקופת העבודה שתחילתה ביום 13.5.95 ושכר של 3,183 ₪ לחודש.

ב.שכר עבודה על העסקתה בחודש מאי 2001 לא שולם, בסכום של 1,592 ₪.

ג.קצובת הבראה אשר לא שולמה בשנה האחרונה לעבודתה בנתבעת, ולפיכך ביקשה התובעת דמי הבראה בסך של 2,226 ₪.

ד.לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 יחד ולחוד, בחובות הנובעים מהעסקתה בשירות הנתבעת, מקום שלטענתה קיימת אחריות אישית של הנתבע מכוח הוראות תום הלב, תרמית ודיני הרמת מסך.

4.לטענת הנתבעים דין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות ושיהוי, שעה שהתביעה מתייחסת לתקופה שעד מאי 2001; בעוד שהתביעה עצמה הוגשה רק בפברואר 2008.

5.לגופן של התביעות טוענים הנתבעים כי:

א.התובעת עזבה את מקום העבודה, מבלי שניתנה לה הודעת פיטורים מבעל סמכות כדין. בנסיבות אלה יש לראות בתובעת כמי שזנחה את מקום העבודה ולפיכך אין היא זכאית לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

ב.בפועל התובעת לא עבדה בחודש מאי 2001, ולפיכך אין היא זכאית לשכר עבודה הנתבע בגין העסקתה כביכול בחודש האמור.

ג.הנתבעת שילמה לתובעת דמי הבראה כדין, משכך בתביעה לדמי הבראה אין ממש.

6.למעלה מהצורך מוסיפים הנתבעים, כי בעקבות סיומם של יחסי עובד מעביד העביר נציג הנתבעת, מר גולן, סכום בסך של 8,300 ₪ שיש בו כדי לכסות כל יתרת חוב הנובעת מקיומם של יחסי עובד מעביד, ככל שישנה.

7.לטענת הנתבע התביעה, ככל שהיא נוגעת לו, נעדרת עילה; מקום שהועסקה התובעת באמצעות חברה בע"מ ולא הונחה תשתית הן בכתבי הטענות והן בעדויות שבפני בית הדין, לייחס לו אחריות אישית לחובות הנתבעת לתובעת.

8.למען הסדר הטוב יש לציין, כי במסגרת סיכומי התובעת הוסיפה התובעת תביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש. אין בדעתי להידרש לתביעה זו, מקום שהתביעה לא עלתה במסגרת כתבי הטענות; ובשעה שלא הוגשה בקשה ולא ניתנה רשות לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת עילת תביעה נוספת. למען הסר ספק, התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש אשר הועלתה לראשונה רק בסיכומי התובעת – נדחית.